מדעי המחשב- משרות בסיום התואר

משרות הייטק לבוגר מדעי המחשב

אחת הסיבות שכולם רוצים לעבוד בהייטק היא בגלל המשכורות הגבוהות. ידוע שבהייטק מרוויחים לא מעט. במאמר זה ננסה לענות לשאלותיכם: איזה משרות מצפות לבוגר תואר ראשון? מה אפשרויות התעסוקה לאחר סיום התואר?

צעירים רבים המתלבטים לאיזה מסלול לימודים לפנות בוחנים את עניין השכר.

אין ספק ששכר עתידי הוא אחד הפרמטרים החשובים שיש לבדוק.

שכר לבוגר תואר ראשון במדעי המחשב משתנה מתפקיד לתפקיד, ונסקור את האפשרויות במאמר זה.

בסופו של דבר, מלבד סיפוק והגשמה של עצמינו – אנחנו זקוקים לפרנסה. 

לכן, שיקול השכר הוא שיקול לגיטימי שעל כל אחד מאיתנו לבדוק לפני שהוא מתחיל את מסלול הלימודים שבחר.

בדרך כלל, בסוף התואר מתחילים לעבוד במשרות ג'וניור- משרות התחלתיות. במשרות אלה, אחד מהשיקולים החשובים של המועמד הוא לצבור ניסיון.

ככל שתעבדו יותר זמן בתפקיד מסוים- תצברו יותר ניסיון בו.

משוואת הניסיון היא פשוטה: ככל שיהיה לכם יותר ניסיון- תרוויחו יותר.

עובד הייטק עם ניסיון של כמה שנים, יכול להציג את הניסיון שלו בפני מעסיקים פוטנציאליים ולבוא עם דרישות השכר שלו.

בהתאם לכך, מעסיקים רבים ימלאו את דרישותיו של המועמד, מהסיבה שהם מעריכים את ניסיון העבודה שלו.

שכר בהייטק תלוי בשנות הניסיון של המועמד.

כאשר אתם חושבים קדימה ומתכננים את מסלול הקריירה, חשבו על הניסיון כפרמטר חשוב בחישוב השכר העתידי שלכם.

מתכנת ללא ניסיון ירוויח פחות ממתכנת עם ניסיון של שנה-שנתיים. ובאופן דומה, מתכנת עם 5 שנות ניסיון. (שככל הנראה יחפש, משרות סניור)

באיזה תפקידים אפשר לעבוד בהייטק כבוגר תואר ראשון?

נהוג לחשוב על ההייטק כעת תכנות בלבד. אנו ננסה להסביר איך באמת הדברים עובדים- איזה משרות מבוקשות כיום בהייטק, מהם התפקידים השונים שבהם תוכלו לעבוד לאחר סיום התואר.

שימו לב, ההייטק הוא ענף, ובענף ההייטק פועלות חברות שמפתחות טכנולוגיה.

כל תהליך של פיתוח טכנולוגיה מצריך אנשי מקצוע שונים ומגוונים. 

התפקיד "המסורתי" הוא המתכנת. הוא אחראי על הקידוד- כתיבת קוד. 

המתכנת מקבלת מטלות תכנות בשפות תכנות אותן הוא מכיר- ועליו להשלים את משימותיו בדד ליין שנקבע.

אך אם אינכם בטוחים שאתם רוצים להיות מתכנתים, אל דאגה.

ישנם תפקידים רבים ומגוונים בהם תוכלו לעסוק.

הייטק לאו דווקא אומר תכנות. בוגר תואר ראשון יכול לעבוד במגוון משרות.

בתפקידים הנוספים בחברות ההייטק- תוכלו לעסוק בדברים מעניינים לא פחות, ולהרוויח לא פחות ממתכנת שלמד אתכם בתואר.

חברות הייטק מפתחות תוכנה, פיתוח תוכנה הוא תהליך ארוך ומורכב, ומצריך המון אנשי מקצוע.

לאורך כל תהליך הפיתוח חברות ההייטק נדרשות לבצע משימות רבות ומורכבות.

החל משלב אפיון המערכת- בשלב זה מאפיינים את המערכת שרוצים לפתח.

תהליך אפיון המערכת הוא תהליך בו מאפיינים את דרישות המערכת.

מבררים מול הלקוח מהן דרישותיו. מה הפונקציונליות שהוא מבקש שהמערכת תכיל.

בהמשך לבקשתו, מנסחים דרישות פונקציונליות ודרישות לא פונקציונליות למערכת.

מי שאחראים על תהליך זה הם מאפייני המערכות, תוכלו להציץ באתרי הדרושים ולראות כמה אנשי אפיון נדרשים היום בשוק. 

במידה ואתם מתלבטים איפה ללמוד מדעי המחשב, כתבנו על כך מאמר- מדעי המחשב-באוניברסיטה או במכללה?

לאחר שלב אפיון הדרישות, מתחילים לעבוד על השלב הבא- אפיון ממשק המשתמש.

ממשק המשתמש הוא מה שהמשתמש רואה. הפעולות שהמשתמש מבצע על מנת לתפעל את המערכת, מתבצעות דרך ממשק המשתמש.

ממש המשתמש, User Interface, נחשב לאחד התחומים החמים כיום.

הסיבה לכך היא במורכבות של תכנון הממשק.

ישנם שיקולים רבים שעל מאפיין UI לקחת בחשבון.

איפה למקם את הכפתורים? באיזה גודל צריך להיות כל כפתור?

איזה כפתורים לשים באיזה מסכים?

כמה מסכים יהיו במערכת?

כמה מסכים בכל תהליך ומה יופיע בהם?

אלמנטים שנלקחים בחשבון הם מהם התהליכים העיקריים של המערכת, מי משתמשי המערכת.

כלומר, במידה ומשתמשי המערכת הם מבוגרים, נגדיל את הכפתורים.

נשים את הכפתורים שאחראיים על התהליכים העיקריים בראש המסך.

מושג נוסף שכמעט הולך תמיד עם ממשק משתמש הוא חווית משתמש.

חווית משתמש User Experience, גם כן נחשב היום לתחום חם מאד.

ההבדל בין האפליקציות של היום, לאפליקציות של לפני עשור- הוא שהיום שמים דגש על חווית משתמש.

החברות מבינות את חווית המשתמש ומשקיעות הון עתק בכך.

חווית המשתמש מאפשרת למשתמשים לבצע תהליכים בצורה נוחה, פשוטה ושאינה דורשת מאמצים רבים מצדם.

בהתאם לשיפור בחוויית המשתמש בשנים האחרונות, דרישות המשתמשים גם כן עלו.

היום, אם תיכנסו לאתר שפותח לפני 10 שנים, אתם כנראה תחושו בכך. התהליכים יהיו לא נוחים ומסורבלים.

מי שאחראי על תהליכים אלו הם מאפייני UI/UX. תוכלו להציץ באתרי הדרושים על מנת לראות כמה התחום הזה חם.

בדיקות תוכנה QA

בדיקות תוכנה, או באנגלית quality assurance, מטרתן לבדוק ולחפש באגים בקוד שפותח.

לאחר שאפיינו את דרישות הלקוח, ולאחר שאפיינו את ממשק המשתמש וחווית המשתמש, המתכנתים עמלו ופיתחו את המערכת.

לאחר שהמתכנתים סיימו לפתח את המערכת, עלינו לבדוק שהמוצר שפותח עומד בדרישות שהוגדרו.

לעתים, בתהליך פיתוח תוכנה נוצרים באגים. באגים הם שגיאות בתוכנה שנוצרים מסיבות שונות.

חלק מהסיבות להיווצרות הבאגים הם תכנון לקוי, ביצוע לקוי, טכנולוגיות לא מתאימות וכו'.

בתהליך בדיקות התוכנה מבצעים בדיקות QA על מנת למצוא את אותם הבאגים, ולהעביר אותם לטיפול.

תהליך הבדיקות יכול להיעשות ידני (QA ידני) ויכול להיעשות אוטומטי (QA אוטומטי).

הבדיקות הידניות מתבצעות על ידי אדם שמנסה "לאתגר" את המערכת ולחפש בה פרצות. אותן פרצות הן מקרי קצה שהמתכנת עלול היה לשכוח מהם.

בדיקות אוטומטיות נחשבות למתקדמות יותר ומתבצעות באמצעות כלים אוטומטיים כדוגמת Selenium.

 מי שאחראי על בדיקות התוכנה הם בודקי התוכנה בארגון. כל חברת הייטק מעסיקה בודקי תוכנה (או אנשי QA) שמתמחים בביצוע בדיקות אלה.

תוכלו להציץ באתרי הדרושים על מנת לראות כמה דרושים היום בודקי תוכנה.

 






מתעניין בלימודי מדעי המחשב?
מתלבט? צריך עוד פרטים?